פעם בשבוע אנחנו יושבים במעגל, למשך שעה וחצי ומנהלים שיחה. יש שיחה אחת, כשמישהו מדבר, השאר מקשיבים ומשתלבים באופן טבעי בשיחה. כמו בחיים, אין נושא ידוע מראש ואין סבבים. כל אחד מחליט כמה הוא משתתף

לפי עיקרון ״החשיפה״ ככל שאנחנו נחשפים למה שגורם לנו אי נוחות (חברת אחרים), הנפש ״לומדת״ שאנחנו עדיין קיימים, שהתקרה לא נפלה ואפשר להרגיש בטוחים יותר. לאט לאט ובהכוונת המנחים, נוכל להגיד משפט, ועוד אחד, נוכל לשתף מה אנחנו מרגישים, מה שעובר לנו בראש או יושב לנו על הלב

נתחיל להתרגל, לדבר כל שבוע מול אחרים, להרגיש ״עצמנו״ בלי לחשוב יותר מידי. כשנהיה יותר ספונטניים בתגובות ובשיתופים, זה סימן שהחוויה שלנו כבר השתנתה ואנחנו מרגישים יותר ביטחון. את הלמידה הזו נוכל לקחת החוצה, את ״הידיעה״ שאנחנו יכולים - לאינטרקציות היומיומיות שלנו עם אחרים